אחד הכלים החשובים ביותר בהדרכת שחייה, במיוחד בעבודה עם ילדים, הוא היכולת לבנות תרגיל מכין נכון לפני התרגיל המרכזי של האימון.
לא פעם מדריכים נותנים לילדים מיד את התרגיל המרכזי, ואז מגלים שהילדים מתקשים לבצע אותו, מתבלבלים, מתעייפים או מאבדים ביטחון.
אבל ברוב המקרים, הבעיה היא לא בהכרח בתרגיל עצמו, אלא בכך שהילדים לא קיבלו את ההכנה הנכונה לקראתו.
תרגיל מכין שנבנה בצורה מקצועית מאפשר לילד להגיע לתרגיל המרכזי כשהתנועה כבר מוכרת, הגוף מוכן והמשימה מרגישה אפשרית.
אז מה זה בעצם תרגיל מכין?
תרגיל מכין הוא תרגיל שמטרתו להכין את הגוף, המוח והקואורדינציה לקראת התרגיל המרכזי או המטרה המדידה של האימון.
הוא מאפשר לנו:
- לפשט את התרגיל המרכזי
- לפרק תנועה מורכבת לשלבים
- להתמקד בנקודה אחת בכל פעם
- ליצור הצלחות קטנות לאורך הדרך
- לשפר את הביטחון של הילד
- לבנות את התנועה בצורה מדויקת לפני הביצוע המלא
בדיוק כמו שלא נבקש מילד לבצע משימה מורכבת לפני שהוא מכיר את המרכיבים שלה – כך גם בשחייה. אנחנו לא רוצים רק שהילד יבצע את התרגיל. אנחנו רוצים שהוא יבין את התנועה ויצליח לבצע אותה נכון.
דוגמה לתרגיל מרכזי
נניח שהמטרה המדידה של האימון היא: 25 מטרים עם סנפירים, ביצוע עיגולים בידיים כל 3 שניות, פתיחת ידיים והרמת ראש לנשימה, 3 שניות בעיטות, חזרה לחץ, ולאחר העיגול חזרה ללחץ תוך לימוד כף יד לכף יד.
מדובר בתרגיל שמצריך שילוב של מספר יכולות:
- שליטה בגוף
- תזמון נכון
- קואורדינציה
- תזמון נשימה
- שמירה על חץ מתוח במשך 3 שניות
- תזמון בין הידיים, הראש והבעיטות
- הבנה תנועתית של רצף הפעולות
לכן, לפני שנבקש מהילדים לבצע את כל התרגיל – נכין אותם אליו.
אז איך בונים תרגיל מכין נכון?
השאלה שכדאי למדריך לשאול את עצמו היא: "מהו התרגיל שהכי דומה לתרגיל המרכזי – אבל קצת יותר פשוט?" וזה למעשה אחד העקרונות החשובים בבניית תרגילים מכינים:
כמה שיותר דומה למטרה – אבל עם פחות עומס.
כך הילד מתרגל את התנועה הנכונה, בלי להתמודד בבת אחת עם כל מרכיבי התרגיל.
אפשרות ראשונה – שימוש בבננה
אחת הדרכים הטובות להכין את הילדים לתרגיל היא לבצע את אותו עיקרון תנועתי עם בננה.
למה זה יכול לעזור?
הבננה:
- מספקת תמיכה ויציבות לגוף
- מאפשרת לילד להרגיש בטוח יותר
- מפחיתה את הצורך להתעסק בהחזקת הגוף
- מאפשרת להתמקד בתנועה ובתזמון פתיחת הידיים
- מאפשרת למדריך לדייק את התנועה
אם הילד מתקשה לבצע את התנועה גם עם בננה וסנפירים, זה סימן עבורנו שהתרגיל עדיין מורכב עבורו, ולכן כדאי להמשיך לפרק אותו ולתרגל את המרכיב הספציפי לפני שעוברים לביצוע המלא.
הבננה הופכת כאן לכלי לימודי שמאפשר לנו להוריד עומס ולהעלות דיוק.
אפשרות שנייה – לקצר את המרחק
דרך נוספת היא לבצע את אותו תרגיל בדיוק, אבל במרחק קצר יותר.
במקום להתחיל ב-25 מטרים, אפשר לעבוד על:
- 6 מטרים
- 8 מטרים
- 12 מטרים
בהתאם לרמת הילדים ולמטרה של אותו שלב באימון. אפשר אפילו שהמדריך יעמוד בתוך המים וייתן תיקונים בזמן אמת.
למה זה עובד?
כי במרחק קצר הילד:
- פחות מתעייף
- יכול להתרכז בתנועה
- מקבל פידבק מידי
- יכול לתקן ולנסות שוב
- צובר הצלחות קטנות
כך אנחנו לא מחכים לסוף ה-25 מטר כדי לגלות שהתרגיל לא בוצע נכון.
הדיוק חשוב יותר מהמרחק
בתרגיל שלנו, לדוגמה, אחד הדגשים המרכזיים הוא:
פתיחת הידיים → הרמת הראש לנשימה → 3 שניות בעיטות → חזרה לחץ.
בשלב התרגיל המכין, אנחנו לא חייבים להתעקש על 25 מטר.
המטרה היא שהילד יבין ויבצע את רצף התנועה בצורה נכונה.
כאשר עובדים במרחק קצר ומחדדים את התנועה, הילד מתחיל להבין את הקצב, את התזמון ואת המבנה של התרגיל.
רק לאחר שהתנועה הופכת מוכרת ומדויקת – אפשר להגדיל בהדרגה את המרחק ולהגיע לביצוע המלא.
למה תרגיל מכין טוב משנה את כל האימון?
כאשר התרגיל המכין בנוי נכון:
- הילדים מצליחים יותר
- יש פחות תסכול
- הביטחון עולה
- המדריך יכול לתת תיקונים מדויקים יותר
- הקבוצה זורמת טוב יותר
- הסיכוי להשיג את המטרה המדידה של האימון עולה
וזה בדיוק ההבדל בין להעביר תרגילים לבין לבנות תהליך למידה.
מדריך מקצועי לא מסתכל רק על השאלה: "איזה תרגיל אני רוצה שהילדים יבצעו?"
הוא שואל: "מה הילדים צריכים לדעת ולעשות לפני שהם מסוגלים לבצע את התרגיל הזה בהצלחה?"
הסוד הגדול בהדרכת שחייה
התרגיל המרכזי לא מתחיל בתרגיל המרכזי.
הוא מתחיל בדרך שבה הכנו אליו את הילדים.
ככל שהתרגיל המכין יהיה:
● מדויק יותר
● פשוט יותר
● קרוב יותר לתנועה שאליה אנחנו רוצים להגיע
● ומותאם לרמת הילד
כך הדרך לתרגיל המרכזי תהיה קלה, ברורה ואפקטיבית יותר.
בסופו של דבר, המטרה שלנו כמדריכים היא לא רק שהילד יסיים את המרחק. המטרה היא שהוא יבין את התנועה, יבצע אותה נכון, ירגיש הצלחה – וידע לקחת את מה שלמד לתרגיל הבא.
