מתי נכון להעביר ילד שמתקדם מהקבוצה לקבוצה חזקה יותר? איך לבנות שני סטים של מטרות מדידות לקבוצה אחת?

במאמר ננסה להבין למה אנחנו ממליצים לילד להיות בקבוצה X או בקבוצה Y, מתי כן מעבירים ילד קבוצה ואם כן לאיזו קבוצה, ומתי לא מעבירים ילד קבוצה.

נדבר על חשיבות הקבוצה, בניית הקבוצה, עבודה על מטרות שונות לאותה קבוצה ובעיקר נדבר על הסיבות של בעד ונגד העברת ילד מתקדם לקבוצה טובה יותר. נסביר למה אנחנו מאמינים שברוב המקרים לא כדאי להעביר ילד קבוצה, ואם בכל זאת מחליטים להעביר אותו, כיצד עושים זאת יחד עם שמירה על החוויה של הילד בחוגי השחייה, כדי למנוע פרישה.

נתחיל בסיפור אישי.

הבן הגדול שלי שחה עד גיל 8. שני חברים שלו עזבו את הקבוצה, ובעקבות כך הוא עזב את השחייה ועבר לשחק בקבוצת כדורסל עם חברים (אמרתי לעצמי שלפחות הוא עושה ספורט). ברגע שהעבירו אותו לליגה, בלי החברים הטובים שלו, לאחר שני אימונים הוא החליט לעזוב. הוא אמנם חזר לשחיה, אבל בסופו של סיפור, אנחנו מסיעים אותו מדי יום דרך מאוד ארוכה על מנת שישחה עם בן הדוד שלו בעמק חפר.

שינויים הם קשים גם לילדים חזקים רגשית, שלא לדבר על ילדים רגישים. לכן, חשוב להדגיש שהמטרה העיקרית שלנו, אצל ילדים עד גיל עשר, היא שהילד יאהב את השחייה, יחוש ביטחון במים, יהנה, ירצה ללכת לבריכה ולים, ושאתם, ההורים, תהיו רגועים כשהילד במים.

לכן, חשוב מאד שהילד יהיה במקום שנוח לו בו, ושיתקדם בקצב הנכון לו. בדרך זו הוא ירכוש גם יכולות שחייה מעולות, שיפור הקואורדינציה, יכולת ספורטיבית, חיזוק חגורת הכתפיים ועוד.

השאלה המרכזית

קורה לעיתים שיש ילד שחזק יותר מהקבוצה מבחינה קואורדינטיבית, מבחינת כוח או יכולת שחייה, שהגיע בגלל חבר לחוג השחייה. בעוד שכל הילדים שוחים בקושי 6-8 מ' ידיים חץ עם סנפירים (ללא נודל או מצופים), אותו ילד שוחה כמעט 25 מ' עם סנפירים, ויכול בקלות להתאים לקבוצה מתקדמת יותר.

מה השיקולים המרכזיים שצריך לקחת בהעברת ילד לקבוצה מתקדמת יותר?

1. קשר בין ילדים בקבוצה או קשר בין ההורים.
2. האם יש להורים מגבלה אמיתית לגבי ימים ושעות.
3. האם לאותו מדריך יש קבוצה באותו יום ברמה הנדרשת?
4. האם יש מקום בקבוצה המתקדמת יותר בימים ושעות שנוחים להורה?
5. האם נכון להעביר את הילד מבחינה רגשית?

למה לא להעביר ילד קבוצה?

ב"עולם המים" הילד מקבל את המדריכים ברמה הגבוהה ביותר, הן בפן האישי והן בפן המקצועי. לכן, השיקול המרכזי לילדים בשלבי הלימוד הוא החוויה, הכיף, אהבת המים. כאשר ילד נהנה מהמים כיף לו להגיע, הוא מוכן להתמודד מול אתגרים, הוא יחזק את השרירים והשלד תוך כדי משחק, והחוויה הכללית שלו תהיה מעולה.

ישנם לא מעט שיקולים למה להשאיר ילד בקבוצה המקורית שלו ולא להעביר אותו לקבוצה חזקה יותר:

1. חברים – חבר טוב יגרום לילד להתמיד זמן רב הרבה יותר, וידרבן אותו להגיע למטרה ולא לפרוש באמצע. מנסיוננו, כשיש חברויות בקבוצה, כולם מתקדמים יותר טוב, למרות הפרשי הרמות.
2. שינוי הוא קשה – עצם השינוי עלול לגרום לילד לחוות חוויה פחות טובה או תסכול מהשחייה, ואף להפסיק לשחות. גם להורים השינוי עלול להיות קשה.
3. חווית הצלחה – לפעמים בחיים זה חשוב מאוד להוביל, לחוות הצלחה, להרגיש טוב במסגרת הקבוצה. חוויית ההצלחה כשלעצמה יכולה לדרבן ילד להתקדמות.
4. הילד לא בדרך לאולימפיאדה – אף ילד עדיין לא הפך להיות שחיין אולימפי בגיל 5. לכן אין שום סיבה להעביר אותו מקבוצה לקבוצה במהירות. חווית השחייה והקבוצתיות חשובה יותר מהתקדמות בגיל הזה.
5. תמיד יהיו רמות בקבוצה – גם אם הקבוצה כולה הומוגנית, לאחר פרק זמן לא ארוך יהיו רמות שונות, והמטרה של המדריך היא לדעת לעבוד ברמות השונות ולקדם כל ילד בהתאם ליכולת שלו.

מתי נעביר ילד לקבוצה מתקדמת יותר?

כפי שהבנתם, אנחנו לא מאמינים שצריך להעביר ילד בגיל צעיר קבוצה, אלא אם כן הוא עובר עם חבר, או כשאין ברירה. למרות זאת, אם חייבים להעביר, ואם עושים את המעבר נכון, הילד מסתגל בצורה קלה, מתמיד וממצה את הפוטנציאל האישי שלו.

נעביר ילד לקבוצה מתקדמת יותר רק במקרים הבאים:

1. כאשר למדריך יש קבוצה מתקדמת יותר באותו יום, הקבוצה מתאימה לרמה וההורה יכול להגיע בשעה השונה.
2. אם הילד הועבר למדריך אחר: דיברנו עם ההורה, דיברנו עם הילד, הצגנו לו את המדריך או המדריכה, סיפרנו למדריך האחר כמה הילד מדהים בנוכחותו, ונוצר קליק ביניהם.
3. העברה של ילד ליום אחר, לשעה אחרת ועם מדריך אחר, היא לא מיטבית, אבל אם אין ברירה, זה חייב להיות אחרי שבדקנו היטב את קבוצת היעד. ניתן גם לעשות תקופת הסתגלות של גם וגם – גם הולכים לקבוצה המתקדמת יותר, וגם ממשיכים בקבוצה הקיימת, עד שמשלימים את הפער. זה לא "מתי מעבירים ילד" אלא "איך מעבירים ילד"… תשובות לשאלה "מתי?" יכולות להיות: כשהפער בינו לבין הילדים האחרים גדול באופן משמעותי, כשניכר שהוא משתעמם, כשהפער פוגע בהנאה החברתית שלו.

איך עובדים עם קבוצה עם 2-3 מטרות שונות?

מדריכים רבים לא מצליחים לעבוד עם ילדים ברמות שונות, וקשה להם אפילו יותר לבנות 2-3 מטרות שונות לאותו שיעור.

הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מעבירים ילד חזק לקבוצה מתקדמת יותר ומביאים לנו ילד חדש – כאשר יש לנו ילד חדש, הוא לוקח המון מהאנרגיות של המדריך ולוקח זמן עד שבונים את הקבוצה מחדש.

לוקח כ- 4 שיעורים לבנות קבוצה ותמיד צריך לזכור שיותר קל לעבוד עם ילדים ברמות שונות מאשר שכל שיעור מצרפים לנו ילד חדש לקבוצה.

ניקח 2 מטרות שונות לאותה קבוצה וניתן הסבר איך עובדים עם אותה קבוצה:

מטרה 1- ילדים ששוחים עם בננה וסנפירים ועדיין לא עושים בלונים עם הכנסת ראש למים.

מטרה 2- קבוצת ילדים ששוחים 6-8 מ' עם ידיים חץ וסנפירים ומרימים ראש כל 3 שניות.

יש פער בין ילדים שלא מוכנים לעשות בלונים לבין ילדים שכבר קצת שוחים.

תחילת שיעור – כל הילדים ישחו עם מצוף בידיים, בננה מתחת לבית השחי וסנפירים, כאשר הראש בחוץ. תוך כדי תנועה נמתח את כולם כל הזמן – שהידיים יהיו כמה שיותר מתוחות.

זריקת חפצים צפים עם בננה וסנפירים, ראש בחוץ – פה ניתן להגיד לכל הילדים שכן עושים בלונים להכניס ראש למים בכל פעם שהם תפסו ברווז או דולפין צף, והילדים שעדיין לא עושים בלונים יעשו פווווו על הברווז במשך 3 שניות, כאשר הראש עדיין מחוץ למים, לתרגל נשיפה.

תרגיל מרכזי – חלק מהקבוצה ישחו עם משקולת בידיים ויסובבו את המשקולת לפנים במשך 3 שניות, ויעשו בלונים רק עם הפה, וחלק מהקבוצה ישחו עם ראש במים ובננה, יספרו בלב 3 שניות וירימו את הראש לאט ללא שינוי במתיחת החץ בזמן הרמת הראש מעל המים (לידיים יש נטייה ליפול לעומק בזמן הרמת הראש).

תרגול הכנסת הראש למים יעשה במסגרת קבוצתית, כאשר חלק יעבדו על נשיפה ארוכה עם ראש בחוץ וחלק יכניסו ראש למשך 5 שניות.

לסיום, כל ילד יאתגר את עצמו בעזרת המדריך, וניתן גם להסביר להורים בדיוק על מה עבדנו. המתחילים יותר תרגלו חיזוק חגורת כתפיים, והחזקים יותר תרגלו ממש שחייה לבד עם סנפירים ללא בננה למרחק של 10 מ', כאשר היד של המדריך מתחת לבטן התלמיד על מנת למנוע מצב של לחץ.

לאחר האתגר משחק סיום שכולם משתתפים בו.

* בשיעור תמיד נתחיל ביחד ונסיים ביחד באותו תרגיל, את המשחקים נעשה ביחד ונגרום לחלשים יותר להרגיש חזקים ונחזק אותם מול כל הקבוצה.

** חשוב להבין שעל מנת להצליח בבלונים לא חייבים להתאמן על בלונים, אלא עדיף להאריך ולחזק את שרירי חגורת הכתפיים, כדי שהריאות יהיו גדולות יותר ותפוקת הריאות טובה יותר. כך, גם ללא בלונים, עובדים על אותו אלמנט של נשיפה, לקראת הצלילה והכנסת הראש.

המומחיות של מדריכי עולם המים והמורים שלמדו בקמפוס עולם המים היא לדעת איך לעבוד עם ילדים ברמות שונות ולאתגר כל הזמן את כל הילדים בהתאם לרמות שלהם והצורך שלהם.

חשוב תמיד לזכור שקבוצה טובה וחזקה, גם אם יש בה הפרשי רמות, תתקדם בקצב הרבה יותר גבוה.

חשוב עוד לזכור שאין דבר כזה עולם מושלם, והקבוצה אף פעם לא תהיה בדיוק כמו שאנחנו רוצים, אבל השילוב של מקצועיות, פאן וחברים, יקח את הילדים הכי רחוק שאפשר.