כאשר מדברים על גישות טיפוליות בלימודי הידרותרפיה, במסגרת קורס הידרותרפיה בקמפוס עולם המים אנו נוטים לחלק אותן ל 3 גישות:

הגישה המשחקית

הטיפול נעשה בדרך כלל כחלק מקבוצה אך ניתן להשתמש בו גם לטיפול פרטני.

המטרה של הגישה הטיפולית היא להשתמש בהנאה הנגרמת כתוצאה מהמשחק על מנת לשפר מיומנויות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות של המטופל.

נוטים להשתמש בגישה זו בעיקר לילדים או לטיפול במקרים של CP ואוטיזם בהם המטופל חווה את הטיפול דרך משחקים והנאה וכך ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר.

המטרות של הגישה המשחקית חייבות להיות ברורות ועל המטפל להיות יצירתי בכדי להגיע אל התוצאה הרצויה תוך הנאה ומשחק.

הגישה הרפואית

מתמקדת בבעיות הרפואיות של המטופל ומשתמשת במים ככלי טיפול רפואי בעזרת התכונות הפיזיולוגיות של המים: התנגדות של המים, טמפרטורת המים, ציפה וצמיגיות המים.

למשל, כאשר אנו מטפלים באדם מבוגר נשתמש בהתנגדות של המים בכדי לעבוד על השרירים אך גם דרך טמפרטורת המים הגבוהה נוכל להאריך את השריר תוך כדי עבודה עליו.

בגישה הרפואית אנו נוטים לקבוע מטרות ברורות שיהיו ברורות גם למטופל ולהתמקד בטיפול ההידרותרפי בעיקר בטיפול ספציפי לבעיה ספציפית תוך ראיה כוללת של המטופל.

הגישה המשלבת

גישה המשלבת בין שתי הגישות, הן הגישה המשחקית והן הגישה הרפואית, תוך הצבת מטרות טיפוליות מוגדרות.

אצל מרבית המטופלים הבוגרים אנו נשלב בין הגישות, כך ניתן יהיה להגיע לתוצאות טובות יותר תוך הצבת מטרות ברורה.

כאשר מדובר על מטופל בוגר אנו נעבוד על המטרה הרפואית לשמה הגיע המטופל ונכניס לתוך הטיפול חלקים של הנאה, משחקים או הרפייה בסוף הטיפול כחלק משחרור והנאה.

סיכום

ניתן לראות כי ישנן גישות שונות במסגרת לימודי ההידרותרפיה, כאשר לכולן מטרות ברורות שהולכות עימנו דרך כל סדרת הטיפולים של המטופל.

יש לזכור כי ישנם סוגים שונים של מטופלים ואנו צריכים לחבר לכל אחד מהם את הגישה הטיפולית המתאימה ונכונה לאותו מטופל.

הכותבת: אילת נגלי – הידרותרפיסטית בכירה ורכזת קורס הידרותרפיה בקמפוס עולם המים